אמפתיה ביחסי הורים וילדים

post-image

אמפתיה ביחסי הורים וילדים

מאת ליאורי עידן יוצרת ומפתחת את תוכנית "שפת הג'ירף-מפתחות קסם לתקשורת" (מפתחות הקסם של דידי).

אנחנו שומעים המון את המילה אמפתיה, אם זה בגן או בכיתה, מול המורה או הגננת, ברשתות החברתיות ובעצם בכל מקום.

 לעיתים אנו מפרשים אמפתיה כהזדהות עם הילד (אני בוכה כשמציקים לילד שלי ) או רחמים כלפיו ( אוי מסכן).

אז זהו….שזו לא אמפתיה.

אמפתיה מוגדרת כיכולת להתנסות ברגשות של הזולת ולהגיב תגובה רגשית התואמת את מצבו של הזולת יותר מאשר את ה"אני" שלי. היכולת של ילדים לשפר את היכולת החברתית מלמדת אותם להיכנס לנעלי האחר כולל הסביבה הקרובה.

ככל שתתרחש יותר אמפתיה ביחסי הורים וילדים הילדים יפתחו חמלה והקשבה לסובבים אותם.

בגיל שנתיים ילד לא יכול להתייחס לרגשות של אימא שלו. הוא עדיין לא בשל לכך מבחינה קוגנטיבית והתפתחותית.

בגיל 3- 4 שנים ילד יכול להגיד: "אני אתן לך את הדובי שלי" ינחם אותה בעזרת מה שמנחם אותו.

ובשלב הבא הוא כבר יגיד :"אני נותן לך חיבוק כי אני אוהב אותך" מכיוון הוא כבר מבין בקוגניציה שלו  שזה מה שינחם את אימא שלו.

היכולת להיות אמפתי מתפתחת כבר בגיל 3 ועד אז ילדים מרוכזים בעצמם ובגופם ולא מסוגלים להקשיב או להכיל את האחרים זהו שלב טבעי .

 

אז מה תפקיד ההורים בתפתחות האמפתיה אצל ילדינו?

מרגש אותי לחשוב שאני כהורה, כאמא,  יכולה להשפיע על יכולת החמלה של ילדיי ומתוך ניסיון של שנים בתחום החינוכי וכאמא בחרתילחלוק אתכם 3 טיפים:

1. אתם המודל לילדים- היו אתם קשובים ואמפתיים לזולת. הילדים רואים ומחקים אתכם.

2. דברו וספרו לילדים מה אתם מרגישים- ילדים לומדים המון מחיקוי וכשהם ייראו שאתם משתפים הם ירצו לעשות זאת גם כן.

3. חיזוקים- תחזקו את הילדים כשישאלו אתכם מה אתם מרגישים או כאשר ינחמו מישהו אחר שבוכה או עצוב לידם.

מסר ג'רפי!

אני הורה קשוב ומכיל ומהווה מודל לילד שלי